תקציר הפרק:
מתיאס הוא שחקן ויוצר ישראלי שעלה אלינו מצ'ילה בגיל 9, הוא הספיק גם לגור בפיליפינים, לעבוד קצת באפריקה אחרי הצבא, לעבוד בארהב ולחיות פה בארץ. עניין אותי לדבר איתו על המעבר בין התרבויות, על עשייה בלתי פוסקת ועוד.
מתיאס בשנתיים האחרונות עבד על סרט דוקו על חייו - Gato Negro. עניין אותי לשמוע מה כל כך מיוחד בחיים שעבר? למה ואיך הוא הגיע למסע הזה שכרוך בנסיעה חזרה לשורשי הילדות, מחקר העבר ויצירת הסרט? ואיך כל זה בא יחד עם יצירה ועשייה של חמישה פרוייקטים נוספים(:

אבל נתחיל בסיפור קטן על נחישות ועל "לא לראות בעיניים":

אחרי הצילומים של הסרט, מתיאס הגיע לארץ ומצא את עצמו באירוע של משקיעים מחו"ל בתחום הדוקומנטרי.
הוא עשה פיצ' לכל מי שיכל באירוע עצמו, והתחיל להינות מזה. פתאום קלט על הבר את מנהל התוכן העולמי של נטפליקס.הוא הבין שהוא חייב להגיע אליו, והחליט לגשת לבר ולדבר איתו. הזמין כוס משקה אבל לא הצליח להוציא מילה מהפה. בסוף דניאל קם והלך. מאותו רגע כל המינגלינג האחר נראה לו חסר משמעות, וכל אותו הזמן הוא עוקב במבטו אחר אותו מנהל תוכן אגדי. באיזשו שלב באירוע, מתיאס קולט את דניאל יוצא לכיוון המעלית, הוא הבין שזה או עכשיו או לעולם לא, והחליט לצאת אחריו.
בשנייה האחרונה מתיאס השתחל לאותה מעלית, ופנה אליו. הוא פצח בפיצ' על הסרט. כשהגיעו למטה עם המעלית, דניאל נתן לו תפיחה על השכם, העביר לו את המייל ואמר שהם יהיו בקשר.
 

מה עומד מאחורי הסרט?

מסופר על מוסיקאי בשם חואן פדרו ח'ימנס, שהיה אחד הזמרים המובילים בצ'ילה ובדרום אמריקה בכלל באיזור שנות ה70, וכונה GATO NEGRO. הוא ידוע על הבאת הרוק אנד רול לצ'ילה. עם עליית הדיקטטור אוגוסטו פינוצ'ה התחיל טיהור של אמנים וצנזורה. הוא אחראי לאחת ההפיכות האלימות ביותר שהיו בעולם, במסגרתה אלפי אנשים שהעיזו להביע דעות נפגעו או נעלמו. אוגוסטו היה 18 שנה בשלטון. 
חואן פדרו היה בשיא הקריירה, אחרי שיר קיץ. כל ההופעות ושידורי הרדיו נחתכו בהוראת הדקטטור. חואן פדרו המשיך להילחם ולייצר מוסיקה. הוא עשה זאת בדרכים לא דרכים. מתיאס משתף אותי בסיפור על השתלטות על תחנת רדיו מקומית ועוד. 
יום אחד נעלמו עקבותיו. האדמה בלעה אותו.
הסרט של מתיאס הוא סרט מסע של הבן שלו שחוזר לצ'ילה לחפש את השורשים שלו, את העבר שלו, את המשפחה האבודה שלו ואת אבא שלו.

המסע הזה התחיל בכלל כמחקר לסדרה שכתב, לא הייתה שום מחשבה על לנסוע לצלם סרט דוקומנטרי באורך מלא.
אביו של מתיאס נעלם כשהיה בן שנתיים, ותמיד זו הייתה נקודה מדממת ורגישה בחייו. אחת הדרכים להתמודד עם ההיעלמות הזו היא הכתיבה. מתיאס כתב המון לאורך כל חייו ובדגש על תקופת לימודי המשחק. לאט לאט יצאה לה סדרה שבמרכזה עמד אביו. רני בלייר, שהיה אחד המורים למשחק הדריך אותו במהלך הכתיבה ודחף אותו לחקור יותר לעומק על הדמות.

לראשונה בחייו, המילה אבא קיבלה ממשות.
מבחינת מתיאס זה אדם שנעלם, והתחושה הייתה שהוא זנח, נטש. ההרגשה הפנימית הייתה שזה אדם שנטש, חסר אחריות, השאיר את אמא שלו וילד קטן לבד, לא היה לו מושג מה הוביל להיעלמות הזו.
כל פעם שניסה לשאול את אמו על אביו וסיבת היעלמותו, הוא נתקל במחסום רגשי והמון כאב. אמא שלו לא יכלה להכיל את השאלה. 

הדמות שהתחילה להתגבש תחת מילותיו הפחידה אותו.התחילה להתגבש סדרה על חבורת מוסיקאים שמורדת בשלטון. אבל הוא הרגיש שהוא לא יודע מספיק. זה מה שהוציא אותו לדוקו. הוא רצה לדעת יותר.
בסוף הסדרה נזנחה והדוקו הפך לעיקר.

​

אז איך עושים מהסיפור הזה סרט? אנשי צוות? תקציבים?

מתיאס הכיר את דני גולר, שלימים נעשה אחד החברים הטובים ביותר שלו. דני הצטרף אליו למסע להיות לו לעזר. ללא תקציב מתיאס החליט לפנות לטובים ביותר - הם פנו לצלם מדהים צרפתי זוכה פרסים. הוא אהב את הסיפור והחליט להצטרף אליהם לצ'ילה לצילומים. כך קרה ששלותם ארזו תיקים ונסעו לצילומים. בצ'ילה מתיאס כבר הכיר המון אנשים נוספים, כולל אחות שלא ידע על קיומה, וכל אלו עזרו לו לרקום את סיפור חייו.

מתיאס בכלל חשב שהוא הולך לצלם סרט קצר, 4-5 ימים ולבסוף היו שם כמעט חודש. הצילומים נוהלו תחת לוז קפדני עם מעט שעות שינה והמון מוטיבציה. מתיאס ידע מה הוא רוצה, אך כל יום במסע פתח המון שבילים חדשים. 
הסרט בפוסט פרודקשיין ומתיאס מבטיח לנו בשידור חי שעד ה-15 באפריל (יום ההולדת שלו) הסרט יוצא אלינו לאקרנים.

איך אתה אחרי הסרט?

מתיאס היה עם המון חרדות וחוסר שינה במהלך כל הצילומים, יש תחושה של הקלה מהולה בפחד. הסרט היה תרפיה לכולם, גם לאמא שלו שלא דיברה שנים. הכובע של המפיק והבמאי תוך כדי הצילומים שמרו עליו ונתנו לו קרקע. הוא היה חייב להמשיך קדימה למרות כל התלתלות הרגשיות במהלך הצילומים. 
 

מתי החלטת שאתה הולך על קריירת משחק? קריירה בביטחון או במשחק?

מתיאס היה לוחם בצבא, ואחרי הצבא נשאר לעבוד קצת בתחום הביטחון. הוא ידע שהוא רוצה קריירה שכוללת נגיעה במשחק, בדמויות. הוא כבר קיבל איזשהי הצעה והיה צריך להחליט אם הוא הולך על זה או לא. הוא לקח לעצמו פסק זמן ובסופו החליט לוותר על התפקיד. מתיאס מחליט ללמוד 3 שנות משחק אצל קרן יודובסקי. כבר בשנה השנייה החליט לעשות כמה שיותר הפקות, סרטי סטודנטים ופרסומות. ולצאת לעולם כבר עם שאוריל מוכן.  הוא רוצה לעבוד, ובבודק על אופציות בארה"ב, הוא מוציא ויזת אומן ונוסע לLA.

מה קורה בLA?

מתיאס מצלם תפקיד לעונה השנייה באיש חשוב מאד, עושה כמה סרטים קצרים וסרטי סטודנטים ואז מקבל אודישן מעט מוזר לתפקיד ראשי בפיצ'ר אמריקאי. הסינופסיס מעורפל והוא מחליט ללכת על זה ושלחו אודישן מצולם. אחריו הגיעו עוד ארבעה אודישנים מצולמים שונים עם הנחיות ואז הוא הוזמן לאודישן פיזי עם הבמאי. בעקבותיו הגיעו מפגשי אימפרוביזציות, שיחות והמון עבודת דמות כבר במהלך האודישנים. בסוף התבשר למתיאס שהאודישן שלו.
המיוחד בתסריט הזה הוא שיש מילים בודדות ואילו רוב התסריט הוא פעולות, סאבטקסט. זו הייתה חתיכת אתגר. 
 

על הסט - איך הרגשת כשחקן ישראלי על סט אמריקאי?

היה לו תענוג צרוף. זה היה תפקיד ראשי ראשון שלו. הצוות התייחס אליו מדהים, והייתה לו חוויה נעימה. 

האם היו גם רגעים קשים?
מתיאס ישן במלון מרוחק כבחירה של הבמאי. ג'ון הדמות היא מתבודדת ולבד, ומתיאס לקח את זה גם לצילומים, אז הרגיש מעט לבד מבחינה חברית. 
כל הטכניקות שצבר ולמד במהלך החיים עזרו לו המון, צ'בק בעבודת השולחן, לארי מוס ורותי דייכס ובעצם חווה שהכל התנקז לו לרגע הזה, הוא הרגיש מוכן וסהכ זו הייתה חוויה מדהימה ומעצימה.

אנחנו מסיימים כמיטב המסורת בתובנות ובטיפים שלמד במהלך הקריירה. מתיאס מספר לי על שינוי תודעתי שעבד עליו - לשים את המשחק במקום המרכזי, זו הקריירה והשאר בצד ולא להיפך כמו שמחנכם אותנו לעשות. אמנם היה סיכום מושלם אבל אני לא מתאפקת ושואלת עוד שאלה פתוחה אחרונה - מה הלו"ז שלך ואיך מספיקים הכל? אנחנו מקשקשים קצת על ניהול זמנים ונפרדים לשלום(: 

​

טיפים ותובנות שאהבתי במיוחד בשיחה שלנו :
לספר לכל מי שאפשר.
"שלום אני שחקן ואני גם יזם. יש לי פרוייקטים בקנה". - השינוי בין רק שחקן לשחקן ויזם משנה את כל הביטחון העצמי, השיחה נהיית אחרת לגמרי עם כל אנשי המקצוע כי אתה מייצר גם להם עבודה.
שינוי תודעה במחשבה - מתיאס הפך את הצורך בביטחון ובעבודה מסודרת לצורך להתעסק במשחק.

אין Plan B - אין כרגע ולא הייתה מעולם אופציה אחרת מהרגע שהחליט על קריירה במשחק.
 

קרדיטים:

צילום תמונה - מריה ברודקין, Mariab_photography

Diego Bunuel - מנהל התוכן העולמי של נטפליקס.
רני בלייר - לימד משחק ותסריטאות במהלך הלימודים, ודחף את מתיאס לכתיבת סדרה על חייו.

דני גולר - על הצטרפות למסע צילום הדוקו, ועל חברות חזקה שנרקמה בתהליך.
דמיאן סטייק, צלם קולנוע עטור פרסים - על התגייסות ללא תקציב לטובת הסיפור ונסיעה לצ'ילה לצילומים.

אלכסיס אנריקה סלינה - על החלפת דמיאן וצילום המשך הסרט בצ'ילה.

אייל רש Eyal Resh - על עריכת הטריילר לסרט ומלא עזרה נוספת.
עמית חי בן שלמה - צילום.
קרן יודובסקי - על לימודי המשחק ואמונה לכל אורך הדרך.
פרי כפרי ז"ל ושלי - על ניהול הסוכנות.
כריסטופר בריק - על ליהוק של מתיאס לסרט וחווית בימוי וצילומים מעצימה, Jony in the woods
רותי דייכס ושחר רוזן על צ'בק וטכניקה שעיצבה אותו כשחקן ועזרה לו להגיע מוכן לצילומי הסרט.

​

***

הפודקאסט הופק במסגרת גוגל קמפוס לסטארטאפים ובשותפות עם הפרטנר שלי למסע - מתן אפשטיין. אל תשכחו להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו "המקצוע עם הכי הרבה לא בעולם" ולעקוב אחרינו באינסטגראם (@actorspodcast). תרגישו כמובן חופשי לשאול אותנו שאלות ולתת לנו פידבקים פה ובפייסבוק כדי שנוכל לדייק עבורכם את התכנים בפרקים הבאים.

האזנה נעימה ונשמח אם תשתפו, תזמינו אלינו חברים מהמקצוע ומחוצה לו, ואם תוכלו למצוא זמן לתת לנו דירוג באפל פודקאסט כדי שנוכל להמשיך להתקיים!(;