top of page

בפרק הנוכחי דיברתי עם דורון בן-דוד על הקשיים בהמתנה למשהו ש"יקרה כבר", על ליהוק לפאודה שפתח את הדלתות, על טיפים ותובנות על אודישנים ועל ללמד משחק את הדור הבא. דורון גדל בחולון לאם חד הורית ובלי לדעת על מה ולמה, החליט לנסות את מזלו בצוות בידור באילת. ככה הכל התחיל(:

008

דורון בן-דויד

EP008 - Doron Ben David
00:00 / 00:00

תקציר הפרק:
דורון בכלל לא תכנן קריירה במשחק, הוא בכלל למד בתיכון גרפיקה ממוחשבת ואומנות וזה מה שהוא חשב שהוא יעשה בחיים. אחרי השחרור הוא החליט לנסות לעבוד בצוות בידור, ואחרי אודישן קצר מצא את עצמו באילת, אך באותה קלות שהגיע כך גם ברח והחליט שזה יותר מדי עבורו כרגע. רק אחרי שנה הוא מצא את עצמו מנסה שוב והפעם הגיע לטבריה. קיבלה אותו מישהי שעזרה לו להיכנס לעניינים ולאט לאט הוא גילה כמה הוא אוהב את זה! דורון גילה את הבמה והבין לראשונה עד כמה הוא מוכשר בזה.
היה זה בן חמו שזרק לו את הרעיון ללכת ללמוד משחק ברצינות ואז דורון החליט ללכת על זה ולהתחיל לגשש. הוא החליט שהוא רוצה ללמוד בניסן נתיב אבל נרשם לשלושת בתי הספר - ניסן, בית-צבי ויורם לוינשטיין. אך לא הצליח לעבור את השלב השלישי בניסן נתיב. למרות שהתקבל לשני הבתי ספר האחרים החליט לחכות עוד שנה ולנסות שוב. אבל אז הגיעה פגישה ששינתה הכל. 
בשליחות של גרי בילו, בחור בשם טליק הגיע עד לטבריה לשוחח עם דורון על לימודים בבית-צבי ואף הציע לו חצי מלגה. אחרי מחשבות עם עצמו דורון החליט לבחור בבית הספר שנלחם עליו ונרשם לבית-צבי.

 

בבית-צבי דורון הרגיש מוערך וצבר ביטחון עצמי. הוא קיבל פידבקים חיוביים וזכה בתחרויות ומלגות והגיע להבנה שמשחק זה המקצוע שלו.

על הוואקום שאחרי הלימודים דורון מצא את עצמו אחרי שלוש שנים מסיים את הלימודים ולא יודע מה עושים הלאה. לאן הולכים? למי פונים? דורון זוכר את עצמו ישן אצל חברה שלו מאותה התקופה, קורא את התיקון הכללי, שומע מוסיקה ונכנס להתקף בכי ובלבול. ואז התקבל להצגת ילדים בתיאטרון הארצי לנוער, ההצגה הראשונה שלו.
דורון התגלגל מהצגה להצגה ואז קיבל את האודישן הראשון הרציני שלו - לסדרה "אלנבי". הוא הרגיש שהתפקיד קטן ולא רצה להגיע, אבל חברהייעצה לו לנסות בכל מקרה , הוא החליט ללכת וקיבל את התפקיד. התפקיד היה כולה סצינה אחת אבל נוצר חיבור עם הבמאי אסף ברנשטיין, שיותר מאוחר הביא לאותה המלצה שבזכותה הוזמן לאודישן לסדרה המדוברת "פאודה".

האודישן ל"פאודה" זדורון הגיע לבוש מכף רגל ועד ראש כמו הדרת מסתערב שנמצאה בגוגל. היה אודישן מוצלח שגרר אחריו אודישן שני. הפעם ביקשו ממנו להגיע מעט יותר מסודר(: הוא סיים בתחושה טובה אבל אף פעם אי אפשר לדעת באמת מה יקרה.
דורון הרגיש שזה האודישן היה הכי קרוב שהוא יכול להגיע אלייך, הפידבקים היו מטורפים, והתחושה הייתה של היי. ואז אף אחד לא מתקשר ולא קורה כלום וזה אוכל אותך. דורון הרגיש שהוא צריך ל"נעוץ את זה".

אחת התובנות שדורון הגיע אליהם במשך הקריירה היא ההבנה שאודישן לא תוי רק בך ובאיך היית, יש מערכת שלמה של שיקולים שאנחנו לא מודעים אליהם. והתפקיד שלנו הוא לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים, ולהתקדם מאודישן לאודישן, לנסות להבין מה לא הלך ומה אפשר לשפר לפעם הבאה.


בהחלטה של רגע דורון החליט לשלוח הודעה לאסף "שמע אחי אני יודע שזה לא תלוי בך, אני לא יודע מה תעשה אבל אני חייב להיות בסדרה הזו".
יומיים אחר-כך במהלך ארוחת צהריים דורון מקבל הודעה. זה אסף "אתה איתנו אחי, אתה בפנים."
דפיקת צעקה, זריקת הצלחת וחוויה אישית מטורפת. זו הייתה הפעם הראשונה שהתקבל למשהו אחרי כל השנים הארוכות האלו. הגיע הגושפנקה. ואז פאודה...

כשאני שואלת את דורון האם הייתה תוכנית ב' הוא עונה בכנות ומשתף ברגעים קשים, היו מחשבות על קריירות אחרות אפילו התחלה של פנטזיות על עסקים אחרים אבל אול אין אול הוא אף פעם לא וויתר, אלו היו רק רגעים.


האם השתמשת במטעני הילדות שלך ובאירועים שעברת לצורך תפקיד מסויים בהצגה או בסט? (30:17) דורון מתחבט עם עצמו. הכל צלקות ופצעים פתוחים, הוא לא מצליח להיזכר באירוע ספציפי מודע בכדי להיכנס לסיטואציה, אבל בעבודת השולחן עובד עם עצמו. מנסה להבין על מה הסצינה ואם יש פעמים שהרגיש ככה בחיים.

אתה בא מרקע של ילדות מורכבת ללא גב כלכלי, האם היה לך פחד בבחירה של המקצוע הלא יציב והלא בטוח הזה? 
 

טיפים ותובנות שאהבתי במיוחד בשיחה שלנו :
להגיע לאודישן הכי מוכן שיש - לדעת טקסט בעל-פה ברמה הכי גבוהה שיש, רק אז אפשר להתחיל לעבוד.
 

קרדיטים:

צילום תמונה - אייל אסרף

קובי - חבר מייעץ

אלירן ברדוגו - מפיק שהכניס אותו לעבודה בצוות הבידור

אורן חמו - על דחיפה ללמוד משחק באופן מקצועי
גרי בילו ז"ל - על שליחת נציג לאילת בכדי להביא את דורון ללמוד בבית-צבי
גדי רול ועידו ריקלין על מורים מדריכים בבית-צבי

דנה רוזנברג (לביאה הון) - על ייצוג ואמונה לאורך כל הדרך

נועה בירון - חברה ששיחקה איתו באותה התקופה וייעצה לו ללכת לאודישן של אלנבי

אסף ברנשטיין - על בימוי של אלנבי וחיבור שהחביא איתו המלצה להמשך

יובל כהן - מורה לאימפרוביזציה 

שומרים על הבית - על חווית צניחה חופשית והתגברות על הפחד!

***

הפודקאסט הופק במסגרת גוגל קמפוס לסטארטאפים ובשותפות עם הפרטנר שלי למסע - מתן אפשטיין. אל תשכחו להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו "המקצוע עם הכי הרבה לא בעולם" ולעקוב אחרינו באינסטגראם (@actorspodcast). תרגישו כמובן חופשי לשאול אותנו שאלות ולתת לנו פידבקים פה ובפייסבוק כדי שנוכל לדייק עבורכם את התכנים בפרקים הבאים.

האזנה נעימה ונשמח אם תשתפו, תזמינו אלינו חברים מהמקצוע ומחוצה לו, ואם תוכלו למצוא זמן לתת לנו דירוג באפל פודקאסט כדי שנוכל להמשיך להתקיים!(;

אמ;לק

0:00 -פתיח והצגה של דורון

02:49 איך הגעת למשחק?

13:14 על הוואקום של אחרי הלימודים
17:17 על הליהוק לפאודה והפריצה

 

bottom of page