top of page

על זוג שחקנים יוצרים שהכיר במהלך חזרות להצגה מקורית, על ניהול חיים מקצועיים וקריירה במקביל להקמת משפחה, על תהליכי כתיבה בנפרד ובזוג ועל רעיונות וטיפים לשמירה על זוגיות אל מול כל טירוף היצירה.
וגם ובעיקר על יוזמה ועשייה מלווים ברוגע ואמונה גדולה אל מול הלא נודע.

003

רז ושרון ליסיצקי

EP003 - Sharon and Raz Lissitzky
00:00 / 00:00

תקציר הפרק:
 

בפרק הנוכחי התארחו אצלינו שרון ורז ליסיצקי, זוג שחקנים יוצרים שהכירו לגמרי במקרה במהלך חזרות של הצגה מקורית ששרון כתבה, תוך חמישה חודשים הם החליטו לעבור לגור יחד ואחרי שנה כבר מצאו את עצמם נשואים ומנהלים לצד קריירה גם חיי זוגיות ומשפחה. פגשתי זוג מלא מוטיבציה לעשות וליצור, מהזוגות האלו שלא ירימו ידיים עד שהם יגיעו להוליווד במינימום. הם סיפרו לי על ההיכרות בינהם, על הזוגיות מול אתגרי המקצוע, על תהליכי הכתיבה שלהם ועל טיפים לשרוד במקצוע! יש מלא מה ללמוד ולקחת מהזוג הזה, יצאתי מלאה בהשראה ליצירה(:

המסע של שרון התחיל בגיל 26 כאשר היא סיימה לכתוב הצגה טעונה, בעקבות מקרה מזעזע של גילוי עריות שעברה חברה קרובה שלה. שרון עבדה יחד עם הבמאית גליה ישי שהמליצה על רז לתפקיד. שרון לא הסכימה בקלות אך בסוף הנסיבות הובילו לשחקן שעזב ולכניסה של רז במקומו. לאחר חמישה חודשים הם כבר עברו לגור יחד ולאחר שנה וחצי התחתנו. רז מצידו מספר שהוא מהרגע הראשון סימן את שרון כמטרה(:

לשאלתי האם יש הפרדה בין החיים המקצועיים לאישיים ועד כמה מתערבבים אלו באלו, רז היסס מעט לחשוב. כן קיימים חוקים כמו לא לעבוד בשישי שבת, או לעצור באיזור 19:00-20:00 בערב, אבל הפרדה אמיתית לא ממש קיימת לדבריו.

 

שרון שהצהירה שלעולם לא תצא עם שחקן מהפחד ששני שחקנים יחד זה פשוט טעון מדי, גילתה שזוגיות עם שחקן זה בדיוק מה שהייתה צריכה. הזוגיות בעיניהם הם יתרון ענק שמאפשר להם תמיכה, פרגון ובעיקר הבנה עמוקה של העולם אחד של השני.

לכל מי שפחד שהבאת ילדים לעולם עלולה לפגוע או לעקב את הקריירה, אצל שרו ורז זה היה הפוך לגמרי. הם מתארים את אריאל הקטן כברכה ענקית וכמקור גדול להשראה. רז מרגיש שזה אפילו העלה דרגה בעשייה. 

רז ושרון מנהלים שני עסקים במקביל לכתיבה - ישראטרון ותיאטרון הפסגה. שאלתי אותם מדוע ההתעסקות בנוער ובחינוך תופסת מקום כל כך גדול בבחירות הקריירה שלהם. רז סיפר לי ששניהם מגיעים מבתים של אנשי חינוך, והמקום הזה של חינוך והשפעה וניסיון לשנות הוא מקום מאד מוכר וחשוב. אחרי לימודי בבית צבי, נפל לרז האסימון שלא מספיק לחכות אלא צריך להתחיל ולפעול וליצר תוכן. היה לו ברור שיצירת התוכן תהיה בנושאים שבהם הוא מאמין. דרך הצגות רז מאמין, שניתן להגיע הרבה יותר בקלות ובצורה הרבה יותר אפקטיבית לליבם ורשותיהם של בני הנוער מאשר בהרצאות ולימודים. להרגשתו הצגות הן פחות מטיפות ויותר, ולכן גם בעסק השני שלו, אותו הוא מנהל יחד עם איתי פולישוק, הוא בחר לעשות בתכנים לנוער, ומקפיד על בחירה מוקפדת ואיכותית של המסרים. רז סיפר לי בהתלהבות עד כמה זה מרגש למצוא את אותם ילדים שנחבאים אל הכלים בשגרה ולהדביק אותם בחיידק המשחק. הוא סיפר על פעמים מרגשות בהן מגיעים הורים לאחר הופעה עם דמעות בעיניים והכרת תודה. 

ללימודי משחק רז הגיע לגמרי במקרה. הוא הגיע כמדריך טניס למחנה קיץ של הסוכנות היהודית והיה אחראי לקבוצה של ילדים קטנים. משום שתפקידו בצבא היה משק חינוך, מנהל המחנה פנה אליו בבקשה לארגן יום על ישראל, באופן טבעי רז נענה לבקשה וכתב מופע של שירים וריקודים בנושא ישראל. משום שרז לא הצליח לגייס שחקנים מתוך המחנה הוא מצא את עצמו גם מגלם כמה מהתפקידים. משהו במחיאות הכפיים ותשומת הלב הפילה לו את האסימון שהוא רוצה לעסוק במשחק. רז לא היסס והרים טלפון לבית-צבי לבדוק האם עוד ניתן להיבחן, ולמזלו נשאר מועד מאוחר למבחנים. כך מצא את עצמו רז מתגלגל ללימודי המשחק ומתאהב במקצוע.

אצל שרון לעומת זאת, היה ברור כבר מגיל 3 שזה הייעוד שלה בחיים. היא זוכרת את עצמה יוצרת הצגות ומביימת את בני המשפחה בכל הזדמנות שנקרתה לרגליה. משם זה המשיך לחוג חברה בבית הספר, וללימודי משחק באימפרו. הייתה התלבטות רגעית בין לימודי רפואה ללימודי משחק אך כשנאלצה לבחור זרמה עם הלב ובחרה בלימודי המשחק. משם המשיכה להקמת תיאטרון משלה ולעשייה הבלתי-פוסקת שלה בתחום.

אנחנו מדברים על המקצוע הקשה וכמות ה"לא" שנדרשים לקבל בדרך, אני מזכירה את חשיבותה של המוטיבציה והיוזמה ליצור ולחשוב מחוץ לקופסא ושואלת על המסע שלהם לארצות הברית. לפני כשנה שרון ורז החליטו לקחת סיכון ולנסוע למסע של שלושה חודשים בניסיון לקדם את היצירות שכתבו. שרון סיימה בימים אלו לכתוב סרט לקולנוע וסדרת טלוויזיה, ורז סיים לפני כשנה לכתוב פיצ'ר. הם טסו עם היצירות בלי לדעת לאן הם הולכים, ועם ילד בן 4 חודשים. את הכרטיס הם הזמינו עוד כששרון הייתה בהריון מבלי לדעת מה יהיה תוכן הטיול. במהלך המסע הם נפגשו גם עם יוצרים ישראלים וגם עם יוצרים אמריקאים ובימים האחרונים הם כבר התחילו שני פרוייקטים גדולים נוספים בתחום הקולנוע.

מעניין אותי לדעת איך הולך תהליך הכתיבה בזוג. שרון סיפרה לי שהם מנהלים לוז רציני עם חלוקת זמן לעסקים ולכתיבה וכן שסביב 19:00-20:00 בערב הם עושים קאט ומתפנים לזוגיות. חשוב להטעין את הזוגיות גם בדברים חיצוניים כמו יציאה לצפייה בסרטים וכדומה. מעבר ללוז ולגיבוי הדדי, שרון מרגישה שכתיבה היא דבר סוליסטי והיא מעדיפה לעשות את זה לבד אבל תחת יעדים ולוז. היא מוצאת את העזרה של רז ככוח מכוון שיודע לקרוא לתת ביקורת וגם לדחוף להוצאה לפועל.

רז הוסיף טיפ חשוב - לא לחכות למוזה והשראה אלא לעבוד לפי לוז. הם ניהלו יומן עם שעות. לוז שבועי לכתיבה ועסקים. זוג זה יתרון משמעותי, הם גם מעין שוטרים של ביצוע וממליץ שגם אם אין בן זוג כזה בבית, אולי כדאי למצוא איזה "פושר חיצוני". ובכל מקרה לא להשאיר את הדברים במגירה! להיות פחות ביקורתיים ויותר פתוחים ולאפשר למפיק שבתוכינו לעבוד גם אם בפן האומנותי אנחנו מרגישים שזה עוד לא מושלם.

וגם לקחת בחשבון הרבה "לא" עד שיגיע הכן(:

אחד הדברים שמנחים אותם בכתיבה הם השראה מסדרות אמריקאיות בדגש על ז'אנר המותחנים. הם צופים יחד בהמון תוכן ומושפעים מהתכנים שהם צופים בהם. הם מנתחים תוך כדי צפייה וכיוצרים כל הזמן לומדים ומשתכללים. גם מצפייה בסדרות ישראליות הם ניזונים ומקבלים השראה.

איך מתכוננים למסע שכזה? מנטרלים רעשי רקע ומתמקדים בעבודה. מכינים תכנית עבודה ועושים המון מחקר באינטרנט. הם נעזרו בחברים מקומיים ובקשרים ואפילו פגשו את אל פצ'ינו! 

הגיעו עם מינימום ציפיות ועם תכנית להיפגש וליצור קשרים. הם נעזרו בקהילה הישראלית בכדי להגיע לאנשים משמעותיים בתעשייה והרגישו פרגון גדול.

שרון מסכמת את החוויה שלה עד כה בשתי מילים בשביל לשרוד את הזוגיות והמקצוע יחד צריך פרגון וספייס.

רז ממליץ בחום לשחקנים לא לחכות לאף אחד וליצור. ויפה שעה אחת קודם.
 

טיפים ותובנות שאהבתי במיוחד בשיחה שלנו :

Never Say Never - התכנית של שרון לעולם לא לצאת עם שחקן...  

אנחנו יוצרים את המציאות של עצמינו - כשמחליטים שמשהו חיובי אין שום סיבה שזה יפגע או יעקב את הקריירה, גם לא תינוק קטן(:

לא לחכות למוזה והשראה אלא לעבוד לפי לוז.

למצוא "פושר" חיצוני - זוג זה יתרון משמעותי ליצירה וכתיבה - במקרה ואין בן זוג כזה בבית, כדאי למצוא שותף שיסייע בלדחוף את זה קדימה.

 , לדחוף את הכתיבה.

לכתוב את מה שהיה מעניין אתכם לראות !

השוק רווי ומחכה ליצירה ישראלית - הביקוש לדברים מישראל הולך וגדל(:

להקשיב פנימה ולנטרל לחצים ורעשי רקע חיצוניים.

לכתוב ויפה שעה אחת קודם.

קרדיטים:

איתי פולישוק - שותפו של רז בעסק ליסיצקי פולישוק הפקות.

***

הפודקאסט הופק במסגרת גוגל קמפוס לסטארטאפים ובשותפות עם הפרטנר שלי למסע - מתן אפשטיין. אל תשכחו להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו "חדר החזרות" ולעקוב אחרינו באינסטגראם (@actorspodcast). תרגישו כמובן חופשי לשאול אותנו שאלות ולתת לנו פידבקים פה ובפייסבוק כדי שנוכל לדייק עבורכם את התכנים בפרקים הבאים.

האזנה נעימה ונשמח אם תשתפו, תזמינו אלינו חברים מהמקצוע ומחוצה לו, ואם תוכלו למצוא זמן לתת לנו דירוג באפל פודקאסט כדי שנוכל להמשיך להתקיים!(;

אמ;לק

0:00 -פתיח והצגה של שרון ורז

04:10 - מה הוביל אותך לכתיבת ההצגה ואיך רז הגיע לשחק בהפקה.

07:35 - על המקצוע מול הזוגיות. 

09:40 - על הבחירה להרחיב את המשפחה ועל ההשלכות על הקריירה.

12:18 למה בחרתם בתכנים שעוסקים בנוער?

15:00 איך הגיעו ללמוד משחק?

18:30 - על הנסיעה לארה"ב לנסות ולקדם את החומרים שכתבו.

20:50 - על תהליך הכתיבה - איך זה עובד ומה כדאי לעשות ולא לעשות.

26:00 - על כתיבת תפקיד לעצמינו בפרוייקטים - כן או לא ועד כמה נתעקש לגלם אותו 

31:00 - מי או מה משפיעים על הכתיבה שלכם?

33:00 איך להתכונן למסע הקידום בארה"ב

38:00 - טיפים לסיום

bottom of page